בהערכה רבה

"בהערכה רבה" - כנס שנתי

הכנס "בהערכה רבה" נערך פעם בשנה ברציפות החל בשנת 2011. הכנס נולד בעקבות יוזמה שביקשה לקדם את החשיבה בנוגע להערכה של תהליכים, של תוצאות ושל הקשר ביניהם. חשיבה כזאת דורשת שיח בין ראשי ארגונים ובעלי תפקיד בהם (משקיעים, מנהלים ובעלי עניין) ובין מי שמסייעים להם בתוקף התמחותם המקצועית (מעריכים ויועצים).
את הכנס מעצבת ומובילה ועדה שחברים בה ארגונים מגוונים, ובהם גופים ציבוריים, עמותות, קרנות וארגונים פרטיים. מגוון זה מזמן שיח איכותי המשתבח לאורך השנים.
כל שנה הכנס מתמקד בנושא אחר. הכנסים שנערכו עד כה התמקדו במפגש בין מזמין ההערכה, המנהל והמעריך, בתנאים המעודדים חשיבה של הערכה בארגון, במורכבות של תהליכי ניהול והערכה, ובקשר בין ידע, כוח וקבלת החלטות מבוססות-נתונים. הכנס הקרוב יתמקד בנושא "אי ודאות: אתגר משותף במימון, בניהול ובהערכה בשדה החברתי".
המסורת של עריכת כנס שנתי נועדה לעודד הידברות בין-ארגונית ובין-מקצועית, ללמוד מניסיונם של אחרים ולהעלות את המודעות בקרב ארגונים לחשיבות של קבלת החלטות על בסיס ראיות. מבנה הכנס מותאם למטרותיו: הרצאות במליאה, סדנאות בקבוצות מעורבות המעלות לדיון סוגיות או רעיונות לפיתוח ולבירור משותף בקבוצה, והצגת תוצאות העבודה בקבוצות במליאה.
באתר הכנס יש מאגר מידע הכולל חומרים שנאספו לקראת כל כנס או במהלכו המיועדים לעוסקים בתחום ולמתעניינים בו.

חברי הוועדה המעצבת את הכנס ומובילה אותו:

פרופ' ישראל כ"ץ, יו"ר צפנת – מכון למחקר, לפיתוח ולייעוץ ארגוני, חבר סגל במחלקה לפסיכולוגיה ובמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ומנהל אקדמי של התכנית לייעוץ ארגוני בתפנית – בית-הספר למנהלים של האוניברסיטה הפתוחה/ ד"ר טלי פרוינד, סמנכ"לית וראש מינהלת מדידה והערכה במטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית/ מר יובל פיורקו, יועץ ארגוני וראש תחום מחקר והערכה בצפנת – מכון למחקר, לפיתוח ולייעוץ ארגוני/ ד"ר מוטי טליאס, יועץ ארגוני בצפנת – מכון למחקר, לפיתוח ולייעוץ ארגוני/ גב' ענת קדם, מנהלת היחידה להערכת תכניות במטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית/ גב' תמי אליאב, מנהלת תחום המחקר בקרנות, המוסד לביטוח לאומי/ גב' סמדר סומך, חוקרת במאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל/ ד"ר מירי לוין-רוזליס, חברת סגל בכירה במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון בנגב וחברת הנהלה באיל"ת – אגודה ישראלית להערכת תכניות/ גב' יעלה להב-רז, סמנכ"לית פיתוח חברתי, מחשבה טובה/ גב' תהילה אטיאס-בסה, רכזת הערכה ומדידה, מחשבה טובה/ גב' נריה שחור, יועצת הערכה ליחידת ההערכה של תכנית קרב למעורבות בחינוך/ מר גיא בייגל, מנכ"ל מידות/ ד"ר גילה מלך, מומחית לחשיבה הערכתית בשדה החברתי.

מינהלה: גב' לירון חדד, מטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית/ מר מתן קלינובסקי, צפנת – מכון למחקר, לפיתוח ולייעוץ ארגוני. תיעוד: איתי סוויט, צפנת – מכון למחקר, לפיתוח ולייעוץ ארגוני.

שותפים

  • צפנת - מכון למחקר פיתוח וייעוץ אירגוני
  • מטח - מרכז לטכנולוגיה חינוכית
  • קרנות הביטוח הלאומי
  • MYERS-JDC-BROOKDALE
  • IAPE
  • מחשבה טובה
  • משרד החינוך - תוכנית הקרב
  • מידות

איך להגיע?

הכנס יתקיים בבית מטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית, רחוב קלאוזנר 16, תל-אביב. חנייה בתשלום אפשרית במגרשי החנייה הסמוכים.

צפנת – מכון למחקר, לייעוץ ולפיתוח ארגוני – משלב עבודות מחקר באוריינטציה יישומית, יחד עם פיתוח תפישות וכלים לשימוש בארגונים. לצד עבודות ייעוץ ארגוני לסוגיהן מטפח המכון גם מסגרות למידה והכשרה בתחומי ארגון, ניהול וחברה. המכון פועל בו-זמנית עם ארגונים במגזר הציבורי, במגזר העסקי ובמגזר השלישי. וגם עוסק לא מעט ביחסים בין המגזרים ובשיתופי פעולה בין-ארגוניים. המכון פיתח תחומי מומחיות שונים, המצרפים מחקר והערכה וייעוץ ארגוני. המכון מקדם תיאוריות חדשניות בתחום הארגון, כמו גם מומחיות בתחומי תוכן מגוונים.
מכון צפנת פועל ברציפות מאז 1985. לצד עיסוק במחקר, בפיתוח, בהדרכה ובהערכה, המכון משמש גם מסגרת להכשרה של יועצים ארגוניים ומנחי קבוצות (כולל בתכניות הנעשות בשיתוף מסגרות אקדמיות שונות), וכן כבית הוצאה לאור לכתב העת היחיד בישראל בתחום הייעוץ הארגוני - "אנליזה ארגונית". המכון מקיים גם סמינרים, כנסים ופעילויות נוספות.

לאתר צפנת

מינהלת מדידה והערכה במטח חותרת להיות שותפה משמעותית בקידום הישגים חינוכיים וחברתיים, כמומחית בתהליכי מדידה והערכה. היחידה להערכת תכניות במינהלת דוגלת בגישת הערכה המכוונת להעצמת השותפים ומיושמת כתהליך מעצב של למידה ודיאלוג. בין לקוחותינו אפשר למצוא משרדי ממשלה שעבורם אנו מעריכים תכניות חברתיות לאומיות רחבות היקף, רשויות מקומיות ועמותות שאנו תופרים עבורן "חליפת הערכה" ייעודית ומסייעים להן בבניית יכולותיהן לביצוע עצמאי של תהליכי הערכה. היחידה למדידת הישגים ויכולות במינהלת מתמחית בפיתוח ובהפעלת כלים, לרבות כלים מתוקשבים, למדידת הישגים ותפקודים לימודיים עבור משרד החינוך ומשרד הכלכלה.
מינהלת מדידה והערכה נהנית מהיתרון של היותה חלק מבית מטח, חברה לתועלת הציבור מאז 1971, הפועלת לקידום החינוך והחברה בישראל בארבע זירות: 1) פיתוח תכנים לימודיים 2) מדידה והערכה 3) ייעוץ, ליווי ופיתוח מקצועי של סגלי הוראה 4) פיתוח והטמעה של כלים וסביבות טכנולוגיים בכל זירות העשייה. בנוסף מממש מטח את שליחותו החברתית באמצעות הנגשת משאבי הוראה ולמידה מתקדמים לצוותי הוראה ולתלמידים, תוך שימת דגש על מגזרים מוחלשים ואזורים פריפריאליים.

לאתר מינהלת מדידה והערכה במטח

המוסד לביטוח לאומי מסייע, בנוסף לתשלום גמלאות בכסף או בעין לזכאים, גם בפיתוח שירותים בקהילה במטרה לשפר את רווחתן של אוכלוסיות בסיכון ולהרחיב את מעגל ההזדמנויות שלהן. פעילות ייחודית זו של המוסד נעשית מכוח חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 באמצעות אגף הקרנות (האגף לפיתוח שירותים), שהוקם בשנת 2002 כדי לרכז תחת קורת גג אחת את קרנות הביטוח הלאומי. קרנות אלו נועדו לקדם פרויקטים, תכניות ומיזמים שיפתחו ויטמיעו שירותים חברתיים ותשתיות בהתאם לצורכי אוכלוסיית היעד ומדיניות המוסד.
האגף פועל באמצעות חמש קרנות: הקרן לפיתוח שירותים לנכים, הקרן לקידום תכניות סיעוד, הקרן למפעלים מיוחדים, הקרן למימון פעולות בטיחות וגהות בעבודה (מנוף), והקרן לפיתוח שירותים לילדים ובני נוער בסיכון.

לאתר קרנות המוסד לביטוח הלאומי

מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל הוא מכון מוביל בישראל למחקר חברתי יישומי על מדיניות ושירותים חברתיים, בשירות ישראל, העולם היהודי והקהילה הבין-לאומית. ייעוד המכון הוא לקדם את יכולת ההתמודדות של החברה בישראל עם האתגרים החברתיים המרכזיים כדי להגביר את רווחתן של האוכלוסיות החלשות ביותר ולהרחיב את ההזדמנויות הפתוחות בפניהן. מאז 1974 עוסק המכון ביוזמות החברתיות הלאומיות החשובות בישראל, תוך שימוש בשיטות המחקר החדשניות והמתקדמות ביותר, במטרה להשפיע על סוגיות משמעותיות במדיניות החברתית ועל רפורמות חברתיות. בדרך זו אנו מנסה המכון לתרום לשינוי משמעותי בחברה הישראלית.
מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל תורם לשינוי באמצעות: יצירת מידע עצמאי, רלוונטי ומהימן; יצירת דיאלוג אינטנסיבי עם מקבלי ההחלטות ברמה הלאומית והמקומית; קידום פעילות מבוססת ממצאי מחקר; וחילופי ניסיון וידע עם העולם היהודי והקהילה הבין-לאומית.

לאתר מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל

איל"ת היא אגודה וולונטרית, שייעודה קידום תחום ההערכה של תכניות הן על ידי מתן הזדמנויות רבות להעשרה ולפיתוח מקצועי של המעריכים, בחיי המעשה ובמסגרת האקדמיה, והן על ידי סינגור תחום ההערכה עצמו. מאז הקמתה בשנת 1998 קיימה איל"ת כנסים, סדנאות וימי עיון רבים, עם מומחים מהארץ ומהעולם. חברי האגודה גם נסחו קוד אתי של "עקרונות מנחים להערכה טובה", שמשמש את חברי האגודה בעבודתם.
תחום ההערכה של תכניות הופך להיות מוכר כבעל השלכות כלכליות וציבוריות ניכרות. במגזר הציבורי בישראל עולה וגוברת ההכרה בחשיבותם הרבה של תהליכי ההערכה לתועלת הארגון ולהתפתחותו. גם במערכת החינוך בארץ ובעולם נפוצה ההערכה, שעשויה להביא להתחדשות ולשינוי בבתי הספר תוך פיתוח תהליכים ושכלולם בהיבטים ארגוניים, חינוכיים ולימודיים. הניסיון בעולם מלמד שהחברות באגודה מקצועית על-מוסדית, כדוגמת איל"ת, חיונית לשמירה על רמת מקצועיות גבוהה בתכנון ובביצוע הערכה בכל התחומים. אגודה חזקה ומשפיעה יכולה להתקיים בזכות תמיכת חבריה המובחרים, ולכן חשוב לחזק את ההערכה המקצועית בארץ ולמסדה.

לאתר איל"ת - האגודה הישראלית להערכת תכניות

עמותת מחשבה טובה הוקמה בשנת 2003 כדי לצמצם פערים בחברה הישראלית על-ידי שימוש באמצעים טכנולוגיים. העמותה מפעילה מרכזי מחשבים קהילתיים אשר מעניקים ידע ומיומנויות בשימוש במחשב באמצעות קורסים המיועדים לכל שכבות האוכלוסייה הישראלית. מרכזי העמותה ממוקמים בירושלים (מזרח ומערב), לוד וקריית ים. העמותה עובדת עם ילדי גנים, נוער בסיכון, צעירים דורשי תעסוקה, קשישים, עולים חדשים, המגזר החרדי, המגזר הערבי ואנשים עם מוגבלויות. לכל אוכלוסיות מותאמת תכנית לימודים ההולמת את יכולתה וצרכיה.
בנוסף למרכזים הקהילתיים, העמותה פועלת בכיתות מחשבים בכל רחבי הארץ וכן מפעילה כיתת מחשבים ניידת המאפשרת לצוות העמותה להגיע לאוכלוסיות קצה הנעדרות גישה לטכנולוגיה כגון בתי אבות, תלמודי תורה, הוסטלים לנוער ומרכזים לאנשים עם מוגבלויות.
העמותה פועלת בשיתוף פעולה הדוק עם ארגוני מגזר שלישי ומגוון חברות עסקיות במטרה לפתח תכניות העצמה והכשרה מגוונות. מאז הקמתה סייעה העמותה לכ-20,000 משתתפים לזכות בכלים וידע המאפשרים להם להשתלב בתעסוקה, השכלה ומעגלים חברתיים ולקחת חלק פעיל בעולם הדינמי בו אנו חיים.
פעולתה הנרחבת והמשמעותית של העמותה זכתה להכרה ולפרסים, ביניהם פרס ראש עיריית ירושלים, אות המופת בכנס ישראל-שדרות לחברה ופרס אשלים ג'וינט-ישראל. העמותה מוכרת כאקדמיה של חברת Cisco וחברת Microsoft ובעלת תו מידות לאפקטיביות.

לאתר מחשבה טובה

תכנית קרב למעורבות בחינוך היא תכנית של משרד החינוך, שנוסדה בשנת 1990 על-ידי קרן קרב. התכנית מופעלת כיום בשותפות על-ידי החברה למתנסים ותפנית בחינוך מיסודה של קרן רש"י. התכנית פועלת לשינוי חינוכי-חברתי המקדם צמצום פערים ומעודד שוויון הזדמנויות בחברה הישראלית, באמצעות פעולות העשרה והעצמה במערכת החינוך. לאחר שני עשורים של פעילות, התכנית היא תכנית ההתערבות החינוכית הגדולה בישראל, המקיפה למעלה מ-260,000 ילדים ובני-נוער בכ-120 רשויות מקומיות.
תפיסת העבודה של התכנית מושתתת על הגישה ההומניסטית, המבקשת לאפשר מיצוי יכולות, לעודד יוזמה, בחירה, אחריות ודיאלוג במערכת החינוך. התכנית נותנת מענה למגזרים השונים בחברה הישראלית, במיוחד לילדים: ביישובי הפריפריה, במצוקה ובסיכון, בעלי צרכים מיוחדים, עולים, במגזר הערבי והבדואי, בחינוך החרדי ועוד. בנוסף, מקדמת תכנית קרב נושאים חברתיים-חינוכיים בעלי חשיבות לאומית כגון קליטת עליה, מניעת אלימות, העלאת המודעות לתחום הסביבה ואחרים.
מאז הקמתה של תכנית קרב, פועלת במסגרתה יחידת הערכה פנימית, הנותנת שירותים ללקוחות התכנית ולמפעילי התכנית ברמות שונות. יחידת ההערכה ביצעה עד כה עשרות מחקרי הערכה ובהתאמה כתבה דוחות הערכה המקיפים את מגוון הנושאים הפדגוגיים, הערכיים והניהוליים עימם מתמודדת תכנית קרב.

לאתר תכנית קרב

מידות הוא ארגון ללא כוונת רווח, המבקש לקדם אפקטיביות כאמת מידה עיקרית במערך שיקוליהם של משקיעים חברתיים ובניהול עמותות במגוון תחומים:
תו מידות לאפקטיביות – הערכת סיכוייהן של עמותות להיות אפקטיביות על-פי מתודולוגיה סדורה.
דוחות תחום – דוחות הממפים תחומי פעולה במטרה להציג בפני משקיעים סוגיות חברתיות ולהציע מדדים להצלחה והמלצות לבחינת מודל אפקטיבי בתחום הנבדק.
שירותים למשקיעים חברתיים – שירותי ייעוץ במגוון תחומים הנוגעים לבחינת האפקטיביות של עבודת המשקיעים ושל השקעותיהם החברתיות.
שינוי השיח הציבורי – מידות פועלת להשפיע על השיח הציבורי ולהעמיק את המודעות לנושאי השפעה חברתית ואפקטיביות בפעילות משקיעים ועמותות, באמצעות: כנסים, סדנאות ומפגשי למידה עם בעלי עניין ועוד.

לאתר מידות

כנס 2017 (12.09.17)

שמונה ארגונים חברו יחד ועורכים זו השנה השביעית את הכנס "בהערכה רבה", העוסק בתהליכי בחינה והערכה של פעולות ומאמצים חברתיים. השנה הכנס מוקדש לבירור ההיבט של עמימות, אי-ודאות והתמודדות עם הלא נודע. זהו היבט נוכח מאוד בחיים החברתיים, ועם זאת קשה לתת לו מענה שיטתי.
במרכז הכנס שישה מושבים מקבילים, שעוסקים בהיבטים שונים של הנושא:

  1. של מי התכנית הזו בכלל? סוגיות בהטמעה ובהתאמה של תכניות חברתיות בתנאי אי-ודאות
  2. לא ציפיתי: היערכות והערכה במפגש עם תוצאות לא צפויות
  3. "להתכונן למלחמה של אתמול"? הערכה כתרומה להיערכות למצבי חירום עתידיים
  4. הולכים אל הלא נודע: תהליכי הערכה של מיזמים חברתיים חדשניים
  5. מסלול הפתעות: הערכת עובדים במציאות בלתי צפויה
  6. בין ניהול גמיש (AGILE) לבין הערכה קלת תנועה

כמו בכנסים הקודמים, גם בכנס הזה יינתן ביטוי לקשר המשולש בין 'מזמין הפעולה' (בעל העניין המוצהר) ל'נמען הפעולה' ול'גורם המודד והמעריך'. למפגש המשולש הזה השפעות מרחיקות לכת על השלבים השונים של עבודת המדידה וההערכה: הגדרת הלקוח; גיבוש מטרות ההערכה, מערך המחקר ובחירת המתודולוגיה; ביצוע פעולות המדידה וההערכה; הנגשה של התוצרים; ליווי הארגון ביישום מסקנות הנובעות מהממצאים.

בכנס ייטלו חלק נציגים ונציגות של מגוון הגופים המעורבים בשדה החברתי: בתמיכה והשקעה בו, בהפעלת תכניות והתערבויות ובהערכתן.
זהו כנס למוזמנים בלבד ומספר המשתתפים בו מוגבל, בין היתר כדי לעודד ולקדם שיח פורה בין הנוכחים.

תכנית הכנס

08:30

התכנסות: רישום וכיבוד קל

09:00

ברכות ומבט רטרוספקטיבי על ששת הכנסים הקודמים: ד"ר טלי פרוינד, סמנכ"לית וראש מינהלת מדידה והערכה, מטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית.

רציונל הכנס הנוכחי: פרופ' ישראל כ"ץ, יו"ר צפנת – מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני, חבר סגל במחלקה לפסיכולוגיה ובמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ומנהל אקדמי של התכנית לייעוץ ארגוני בתפנית – בית הספר למנהלים של האוניברסיטה הפתוחה.

09:30
  1. מושב פתיחה - להתבונן לתוך כתם עיוור: על יזמות טכנולוגית חינוכית בתנאי אי-ודאות.

    מרצה: מר אבי ורשבסקי, מנכ"ל ומייסד MindCET, מרכז לחדשנות בטכנולוגיה וחינוך מבית מטח.

    קראו עוד

    מושב פתיחה – להתבונן לתוך כתם עיוור: על יזמות טכנולוגית חינוכית בתנאי אי-ודאות.

    מרצה: מר אבי ורשבסקי, מנכ"ל ומייסד MindCET, מרכז לחדשנות בטכנולוגיה וחינוך מבית מטח.

    המתודולוגיה המלווה יזמות והצעה של מודלים חדשניים מחייבת התנהלות בתנאי חוסר ודאות. יזמות מוצלחת מצליחה לאחוז בכתם העיוור ולנהל את הפעולה מולו באופן אפקטיבי. בהרצאה ניגע בכמה מהאתגרים המלווים את הפרקטיקה הזאת ובכמה מן הכלים המשמשים אותה.
    כיצד משרטטים קווים לדמותה של תמונת עתיד קרוב מוכוון טכנולוגיות שאיננו מכירים עדיין ושאיננו מסוגלים להעריך את הפרקטיקות האנושיות שכרוכות בהן? כיצד בונים צוות למוצר בשלבי התהוות כאשר יעדיו עדיין לא ברורים? כיצד מקבלים משוב משתמשים מהיר בתנאים לא אחידים ושומרים על האמינות שלו? ניגע בהיבטים של השאלות האלה ובשאלות קרובות נוספות.

10:15

הפסקה

10:30

התמודדות עם אי-ודאות – ששה מושבים מקבילים:

  1. של מי התכנית הזו בכלל? סוגיות בהטמעה ובהתאמה של תכניות חברתיות בתנאי אי-ודאות.

    מנחים: גב' אפרת שפרוט, מנכ"לית קרן הזדמנות; גב' סמדר סומך, חוקרת במאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל; ד"ר גילה מלך, מומחית לחשיבה הערכתית בשדה החברתי, מר גיא אברוצקי, מנהל תכנון אסטרטגי, מדידה והערכה, אלכא - ג'וינט ישראל.

    קראו עוד

    של מי התכנית הזו בכלל? סוגיות בהטמעה ובהתאמה של תכניות חברתיות בתנאי אי-ודאות.

    מנחות: גב' אפרת שפרוט, מנכ"לית קרן הזדמנות; גב' סמדר סומך, חוקרת במאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל; ד"ר גילה מלך, מומחית לחשיבה הערכתית בשדה החברתי, מר גיא אברוצקי, מנהל תכנון אסטרטגי, מדידה והערכה, אלכא – ג'וינט ישראל.

    ארגונים שונים יוזמים ומפתחים תכניות שנועדו לתת מענה לצרכים של אוכלוסיות יעד שונות. לאחר התנסות בהפעלתה של תכנית בקנה מידה מצומצם, השאיפה היא להרחיב את תפוצתה ולהטמיע אותה כך שתשפיע על חלקים נרחבים באוכלוסיית היעד. לעתים קרובות ההטמעה מערבת גם אימוץ של התכנית בידי גורם ממלכתי (רשות מקומית או משרד ממשלתי) והפיכתה לחלק משגרת עבודתו.
    במעבר של תכנית ממעמד של ניסוי ופיתוח למעמד של הרחבה, הפצה והטמעה בפעילות שגרתית של ארגון נוצרים מצבים רבים של עמימות ואי-ודאות בעבור בעלי עניין שונים: היוזמים והמפתחים, המפעילים בשלב הניסוי, הארגונים המעוניינים לאמץ את התכנית ולממן את הרחבתה, וכמובן העוסקים בהערכת התכנית. חלק מחוסר הוודאות נובע משינויים מובנים במודל העבודה, בסביבות העבודה ובגורמים המפעילים, ומלבד זאת נוצרים "כיסים" של אי-ודאות והפתעות מעצם הפעולה בסביבה חברתית וארגונית מורכבת ורבת פנים.
    במושב זה נציע התבוננות במצבי עמימות שונים שנוצרים בתהליכי הטמעה והרחבה של תכניות. נבחן שלושה תרחישי הטמעה שונים שיאירו נקודות מבט שונות של בעלי עניין – מפעילים, מממנים ומעריכים. נוסף על אפיון המצבים והבנתם, ננסה להצביע על דרכים לצמצם את חוסר הוודאות או להתמודד עמו, ונעסוק גם בהזדמנויות שמספקים תהליכי ההטמעה.

  2. לא ציפיתי: היערכות והערכה במפגש עם תוצאות לא צפויות.

    מנחות: גב' ענת קדם, מנהלת היחידה להערכת תכניות, מטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית; ד"ר אביבה זלצר-זובידה, יועצת עצמאית; גב' תמר פלד-אמיר, ראש תחום בכירה, אגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה. מציגי חקרי המקרה: גב' נסרין מורקוס, מנהלת שותפה, המחלקה לחברה משותפת בעמותת סיכוי – העמותה לקידום שוויון אזרחי; מר דני זווארו, מר עופר טיבר ומר עידן יצחקי – צוות ReCET, מטח.

    קראו עוד

    לא ציפיתי: היערכות והערכה במפגש עם תוצאות לא צפויות.

    מנחות: גב' ענת קדם, מנהלת היחידה להערכת תכניות, מטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית; ד"ר אביבה זלצר-זובידה, יועצת עצמאית; גב' תמר פלד-אמיר, ראש תחום בכירה, אגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה. מציגי חקרי המקרה: גב' נסרין מורקוס, מנהלת שותפה, המחלקה לחברה משותפת בעמותת סיכוי – העמותה לקידום שוויון אזרחי; מר דני זווארו, מר עופר טיבר ומר עידן יצחקי – צוות ReCET, מטח.

    הדחף לתכנן, הרצון להימנע מהפתעות והחשש משיבושים עומדים ביסודה של כל פעולה רציונלית, וכך גם בפעולתם של ארגון, תכנית ומיזם חברתי באשר הם. השדה החברתי מגלם את החשיבה הזו בתאוריות שינוי ובמודלים לוגיים, ואלה משמשים בסיס לתהליכי הערכה.
    אולם המציאות הדינמית המורכבת (והסבוכה) של השדה החברתי מאתגרת את ההנחות הלינאריות של הפעולה החברתית. לכן היא מחייבת חשיבה חדשה על היבטים לא צפויים בהתערבות כמו גם על דרכים לאתר ולהעריך את מה שלא היה ידוע מראש.
    במושב נניח תשתית מושגית שראשיתה במונח "השלכות לא צפויות" (Unintended Consequences) שהוצע ע"י הסוציולוג רוברט מרטון (1910–2003), ועניינו בתוצאות לא צפויות ולא מכוונות של פעולה חברתית, לרבות שיפור או תועלת בלתי צפויים, נסיגה לא צפויה והשפעה הפוכה מזו שהתכוון אליה עושה הפעולה. בהמשך נציע שלוש פרספקטיבות לבחינה ולבירור של תאוריית שינוי של תכניות חברתיות כדרך לצמצום הלא צפוי, ונתרגל אותן בעזרת כמה חקרי מקרה. בחלקו השני של המושב נבקש לעמוד על מתודולוגיות לשיפור רגישותה של פעולת ההערכה להתרחשויות ולתוצאות לא צפויות ולהגברת היכולת שלה לזהות ולנטר אותן מבעוד מועד.

  3. "להתכונן למלחמה של אתמול"? הערכה כתרומה להיערכות למצבי חירום עתידיים.

    מנחים: ד"ר מוטי טליאס, יועץ ארגוני בכיר בצפנת – מכון למחקר, לפיתוח ולייעוץ ארגוני; מר יובל פיורקו, יועץ ארגוני וראש תחום מחקר והערכה בצפנת – מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני; גב' טליה לבנון, מנהלת הקואליציה הישראלית לטראומה; ד"ר לי פרלמן, המרכז הישראלי לחדשנות בחינוך ומרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום, אוניברסיטת תל-אביב; מר עודד פלוט, מנכ"ל וראש המטה האסטרטגי של המועצה האזורית שער הנגב; גב' אודליה קרוצ'י, מנהלת מיזם MY5.

    קראו עוד

    "להתכונן למלחמה של אתמול"? הערכה כתרומה להיערכות למצבי חירום עתידיים.

    מנחים: ד"ר מוטי טליאס, יועץ ארגוני בכיר בצפנת – מכון למחקר, לפיתוח ולייעוץ ארגוני; מר יובל פיורקו, יועץ ארגוני וראש תחום מחקר והערכה בצפנת – מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני; גב' טליה לבנון, מנהלת הקואליציה הישראלית לטראומה; ד"ר לי פרלמן, המרכז הישראלי לחדשנות בחינוך ומרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום, אוניברסיטת תל-אביב; מר עודד פלוט, מנכ"ל וראש המטה האסטרטגי של המועצה האזורית שער הנגב; גב' אודליה קרוצ'י, מנהלת מיזם MY5.

    מצבי חירום, הן בדמות אירועים ביטחוניים והן בצורה של אסונות טבע, הם שכיחים למדי בישראל, ומייצגים מקרה קיצוני של חוסר ודאות. עם זאת, הערכה של פעילות בתחום זה אינה מפותחת דיה, בוודאי לעומת הערכת תכניות למתן שירותים שאינם נוגעים למצבי חירום. במושב זה נקיים שיח משותף של נציגי ארגונים מבצעים ונציגי ארגונים פילנתרופיים ונבחן את מאפייניה הייחודיים של הערכת התמודדות עם מצבי חירום. אחד המאפיינים המרכזיים של הערכה כזו הוא שהאירועים המוערכים קרו בעבר, ואף שיש רצון ללמוד מהם לשם היערכות לאירוע חירום בעתיד, לא ברור אם ומתי יתרחש אירוע כזה ומה יהיה אופיו. היבט נוסף שנרצה לבחון הוא ההשלכות שיש למשכי הזמן השונים של פעילות להתמודדות עם מצבי חירום על תכנון וביצוע של הערכה: לקראת מצב החירום (מוכנות וחוסן); בזמן מצב החירום (ניתוח צרכים, החלטות על הקצאת משאבים לצרכים מידיים), ובעקבות מצב החירום (טיפול ישיר, שיקום לטווח ארוך). במושב זה נציע כמה תוצרים אפשריים של הערכת פעילות בתחום החירום.

  4. הולכים אל הלא נודע: תהליכי הערכה של מיזמים חברתיים חדשניים.

    מנחים: מר גיא בייגל, מנכ"ל מידות; עו"ד איציק סבטו, מנהל הקרנות, המוסד לביטוח לאומי; גב' תהילה אטיאס-בסה, רכזת הערכה ומדידה, מחשבה טובה; גב' תמי אליאב, מנהלת תחום המחקר בקרנות, המוסד לביטוח לאומי; מר אוריה לין, מנהל הכוורת; מר בועז גור-לביא, מייסד-שותף של המרכז לחדשנות דיגיטלית; גב' שרון לנצמן, מנהלת קרן דואליס-יוזמה.

    קראו עוד

    הולכים אל הלא נודע: תהליכי הערכה של מיזמים חברתיים חדשניים.

    מנחים: מר גיא בייגל, מנכ"ל מידות; עו"ד איציק סבטו, מנהל הקרנות, המוסד לביטוח לאומי; גב' תהילה אטיאס-בסה, רכזת הערכה ומדידה, מחשבה טובה; גב' תמי אליאב, מנהלת תחום המחקר בקרנות, המוסד לביטוח לאומי; מר אוריה לין, מנהל הכוורת; מר בועז גור-לביא, מייסד-שותף של המרכז לחדשנות דיגיטלית; גב' שרון לנצמן, מנהלת קרן דואליס-יוזמה.

    ביזמות חברתית חדשנית טבוע ממד של אי-ודאות. במושב זה נבקש לבחון אם אפשר לצמצם אותה באמצעות כלים מעולם ההערכה, עד כמה זה אפשרי, ומה מקומה של הערכה כשיש מצבי אי-ודאות מנקודת מבטם של בעלי עניין שונים – יזם הקצה, המממן והמפעיל. ננסה לבחון את השאלה אם הידע מתחום הערכת תכניות חברתיות, המצוי בידי מעריכים, רלוונטי גם לפיתוח ולהערכה של יוזמה חברתית חדשנית. עוד ננסה לבחון אם יש בכלל צורך בהערכה של מיזמים מסוג זה, ואם כן – מהי המטרה העיקרית של ההערכה המלווה את הפיתוח: האם תפקידה לסייע בעיצוב שלבי היווצרות המיזם? האם תפקידה מצטמצם לדיווח על אופן השגת המטרות לשם קבלת החלטות, או שמא מתפקידה גם לבחון את תוצאות היוזמה ואת האפקטיביות שלה על אוכלוסיית היעד?

  5. מסלול הפתעות: הערכת עובדים במציאות בלתי צפויה.

    מנחות: גב' נריה שחור, יועצת הערכה ליחידת ההערכה של תכנית קרב למעורבות בחינוך; ד"ר נילי סוקניק, יועצת ארגונית בכירה בצפנת – מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני, ומנהלת משאבי אנוש ופיתוח ארגוני והדרכה בעברה.

    קראו עוד

    מסלול הפתעות: הערכת עובדים במציאות בלתי צפויה.

    מנחות: גב' נריה שחור, יועצת הערכה ליחידת ההערכה של תכנית קרב למעורבות בחינוך; ד"ר נילי סוקניק, יועצת ארגונית בכירה בצפנת – מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני, ומנהלת משאבי אנוש ופיתוח ארגוני והדרכה בעברה.

    במושב זה נעסוק בסוגיה של הערכת עובדים במציאות משתנה של ארגונים. נתוודע למושגים ולתאוריות מרכזיות בעניין הערכת עובדים ונשתף במודלים מוכרים בהערכת עובדים. נכיר התנסויות עכשוויות של שני ארגונים, נעמוד על הדילמות שאיתן הם מתמודדים ונתנסה במודל להערכת עובדים שפותח באחד הארגונים הללו.

  6. בין ניהול גמיש (AGILE) לבין הערכה קלת תנועה.

    מנחים: ד"ר מירי לוין-רוזליס, חברת סגל בכירה במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וחברת הנהלה באיל"ת – אגודה ישראלית להערכת תכניות; פרופ' ישראל כ"ץ, גב' נורית רון, מנהלת תחום יישום מערכתי, אגף מו"פ ניסויים ויזמות, המינהל הפדגוגי, משרד החינוך; גב' אורנה חיטרון, הנדסת תהליכי פיתוח, חטיבת המטרולוגיה האופטית, KLA-TENCOR.

    קראו עוד

    בין ניהול גמיש (AGILE) לבין הערכה קלת תנועה.

    מנחים: ד"ר מירי לוין-רוזליס, חברת סגל בכירה במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וחברת הנהלה באיל"ת – אגודה ישראלית להערכת תכניות; פרופ' ישראל כ"ץ, יו"ר צפנת – מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני, חבר סגל במחלקה לפסיכולוגיה ובמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ומנהל אקדמי של התכנית לייעוץ ארגוני בתפנית – בית הספר למנהלים של האוניברסיטה הפתוחה; גב' נורית רון, מנהלת תחום יישום מערכתי, אגף מו"פ ניסויים ויזמות, המינהל הפדגוגי, משרד החינוך; גב' אורנה חיטרון, הנדסת תהליכי פיתוח, חטיבת המטרולוגיה האופטית, KLA-TENCOR.

    בשנים האחרונות יותר ויותר ארגונים מתמודדים עם הצורך להפעיל פרקטיקות ניהול גמישות וזריזות. תורמת לכך ההשתנות האינטנסיבית בנסיבות, וגם המורכבות של המשימות דורשת ניהול השונה ממה שנחשב מסורתי. הניהול החדש מתמודד עם אי-ודאות, עם צורך להגיב לנסיבות בתנאי התהוות והשתנות מתמדת ועם ריבוי קולות בתוך הארגון ומחוצה לו כמעט בכל עניין. הופעת הניהול האג'ילי (זריז וגמיש במשולב) מביאה עמה תורות חדשות ואתגרים חדשים. במושב זה ננסה לבחון מה ההשלכות של הדברים על תהליך ההערכה שמלווה את הארגון ואת המשימות שבתוכו: איך מעריכים משהו שמשתנה תדיר? במה מתמקדים בהערכה במציאות מורכבת? מהו סוג הדיאלוג בין הניהול להערכה בנסיבות אלה? לכך כיוונו בכותרת "הערכה קלת תנועה". במושב זה גם נלמד קצת על ניהול גמיש (AGILE) ועל הערכה קלת תנועה, וגם נשלב התנסות רלוונטית. מנחי המושב מעורבים בארגונים בתפקידים מקצועיים שונים, וייתנו לכך ביטוי בהנחיה המשותפת.

12:45

הפסקת צהריים

13:45

טעויות כהפתעות המגיחות בעבודת צוות – היש דרך טובה להתמודדות? הרצאת מומחה: גב' ז'אנה נוביקוב, דוקטורנטית, הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, הטכניון.

14:15

מסע משותף לאיסוף תובנות ממושבי הכנס – אירוע מסכם: בליווי גב' מיטל שפירו, כותבת וסטנדאפיסטית.

15:00

נעילה

הרשמה

מטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית
רח' קלאוזנר 16, תל-אביב

03-6460163

אימייל:  evalue@cet.ac.il